2-2-3-5 אבי היה מתנדב בלינת הצדק
אבי היה מתנדב פעיל, במתן עזרה לנזקקים. הוא התנדב באגודה בשם "לינת הצדק" שתפקידה הייתה מתן עזרה רפואית מידית לנזקקים. למשרד של האגודה, היו שלושה חדרים ואמבולנס ששירת את התושבים היהודים של העיר.
לאגודה היו רופאים פרמדיקים רובם מתנדבים. האגודה נתנה שירותים 24 שעות, ביממה. אבי עבר השתלמות ושימש כוח עזר לרופא במשמרות לילה. זכור לי מקרה איך אבי נפרד, כשיצא לתורנות לילה. האגודה נתנה טיפול רפואי ראשוני ואם היה צריך, העבירו את החולה לבית החולים.
למימון תחזוקת האגודה, הנהלת האגודה השכירה את המשרדים לחברי האגודה, לשימוש כבית כנסת. כל המתנדבים וגם אבי, היו חברים בבית הכנסת. לפעמים, השכירו אחד החדרים לאיזה חצר חסידים קטנה, לתפילות בחגים ובשבתות.
במיוחד אני זוכר חג אחד של שמחת התורה, שהיה לפני כ-90 שנים. בשבתות וחגים, הלכתי עם אבי לבית הכנסת. אבי היה מתפלל עם אחרים, אני ביליתי רוב הזמן, עם ילדים אחרים מחוץ לחדרי התפילה. גם הם באו עם אבותיהם שלהם. התגנבנו להציץ מבחוץ דרך החלונות, לתוך חדר בה התפללה קבוצת חסידים שהרבי שלהם נפטר ולא הכתירו כל יורש אחר. לכן קראו להם ביידיש: "די טויטע חסידים" - "חסידים המתים". מדובר בחסידי הרבי מברסלב, שמת. כינוי לחסידי מברסלב
הם התפללו בפתוס עמוק ובאמונה שלמה. יכולנו לראות את פניהם המביעות את רגשותיהם. אנחנו הילדים שראינו את האקסטזה שלהם, זה הפחיד אותנו, אבל גם סיקרן. אני נזכר בתמונה של עשרות חסידים, בזרועותיהם ספרי התורה, רוקדים זמן ממושך, עם עיניים עצומות, סביב שולחן.
יום אחד, בבית הכנסת היה מקרה יוצא דופן. הופיע גר שעזב את נצרות והקדיש את חייו לאמונה בדת משה , הוא שכנע את הרב, לאפשר לו לגור באחד החדרים של בית הכנסת. הוא רצה להקדיש את חייו ללימודי התורה. אני זוכר במעומעם את האיש. הוא היה חי ונושם את קדושת המקום.
כילד, אני זוכר שהוא היה חי שם, כבר כמה שנים. הסיפור נודע לי מילדים אחרים ומאבי. אני הכרתי אותו כשהוא היה אחרי הגיור. הוא לא התכוון להתחתן או להקים משפחה. הוא הקדיש את חייו ללימוד התורה והגמרא. במשך היום, לא הרגישו בו. בלילות, הוא הסתפק במועט, ישן על ספסל קשה שהיה בפינת החדר. הוא היה ידוע בידע שלו בתורה וגמרה . ברור מאליו שהוא סיגל לעצמו דמותו של חסיד. רבים מבאי בית הכנסת התייעצו עמו בקשר לפירושי הדת.
תנועות פוליטיות שונות, צצו והתחילו לפרוח בתקופה זו בפולין. הקומוניזם בפולין היה מחוץ לחוק. על הפעילות המפלגתית הזו, אנשים רבים נענשו קשה ובילו שנים רבות בבתי הסוהר. בכל זאת, היו כאלה שרצו להוכיח את מסירותם למפלגה הקומוניסטית וביצעו פעולות ראווה. השפעתה של רוסייה הסובייטית הייתה מורגשת היטב בעיר.
ברחוב שגרנו בעבר, היה פנס תאורה גדול, שהיה מותקן על כבל מחובר לשני בתים, שמשני צידי הרחוב. מדי פעם, על הכבל המתוח, נתלה דגל אדום. דגלה של התנועה הקומוניסטית. היות והכבל היה מותקן קרוב מאוד לחלון של הדירה שלנו, ראיתי את כל המהומה שסקרנה אותי. המשטרה חיפשה את האיש, שבתחכום, התקין את הדגל. פעילי המפלגה הקומוניסטית המציאו מתקן קפיצי שיאפשר לתלות את הדגל על הכבל, שעליו מותקן פנס הרחוב.