38 מחנה הריכוז רוונסבריק - Ravensbruck
באחד המעברים, הגענו למחנה ריכוז ברוונסבריק, המחנה היה מעורב. היו שם אסירים מרוסיה, אוקראינים וגם פולנים. התחברתי עם קבוצה מעורבת של פולניים ורוסיים. הם חשבו אותי לאחד מהם. לא חשבו אותי ליהודי.
כעבור כמה ימים, הכריזו פתאום, מחוץ לשעות הרגילות, על מסדר כללי. אספו את כל אלפי האסירים ונתנו הוראה לעמוד כרגיל בחמישיות. מיד, בפקודה ראשונה, הורו לכל היהודים לצעוד צעד אחד קדימה מחוץ לחמישיות. לא היססתי לרגע, עזבתי את החמישייה שלי. חבריי הגויים שלידם עמדתי לפני רגע, נדהמו. הם חשבו אותי לאחד מהם. לא חשבו אותי כיהודי. הקבוצה התנפלה עלי בגידופים וקללות.
מחנה הריכוז רוונסבריק - Ravensbruck
ריכזו אותנו היהודים, מחוץ למסדר הכללי של המחנה. הערכתי, שהיינו שם כ-3000 יהודים. שמתי לב, שמול הקבוצה שלנו עומדים קציני SS וכמה אזרחים. ביניהם ראיתי מישהו, יוצא דופן. תחילה, הוא עמד יחד עם מפקדי המחנה הגרמני. בשלב מסוים הוא עזב אותם ונעמד בצד. הוא היה ללא מדי צבא אך היה לבוש היטב. בלט במיוחד הבטלדרס מעור שלבש ומגפיים. כשאנחנו היהודים עומדים מסודרים מחוץ למסדר הכללי, האיש התקרב ונעמד מולנו. כאשר הוא עומד מול הקבוצה שלנו החל לדבר ביידיש עסיסית. אני לא כל כך קלטתי ושמעתי מה הוא אמר. אבל כולם הבינו שהוא הודיע לנו, שאנחנו מוחלפים ומעכשיו נקבל יחס יותר טוב. שאלתי אחד שעמד על ידי, גם הוא אמר, שלא הבין במה מדובר.
אחרי הנאום, הוא צעד איתנו במשך כשעה עד שהגענו ליער. חשבתי שכאן מחכה לנו יחידת SS עם מכונות ירייה. למזלנו, התגלו פתאום בתוך היער בו עברנו, חומה גבוהה, עם שער ענק. התקרבנו, והשער נפתח. בשעות הבוקר המוקדמות נכנסנו פנימה. עוד לא קיבלנו אוכל ושתיה. כאשר אחרון הקבוצה נכנס, שער הכניסה נסגר אוטומטית. המקום נהיה דחוק מכמות האנשים שנכנסו. הרי היינו כ-3000 איש. לא ידענו למה אנחנו כאן. מחשבות שונות עברו במוחי. תחילה, חשבתי, שכאן יחסלו אותנו.
בשעות הצהריים המאוחרות, דלתות של אחד הצריפים נפתחו. פתאום ראינו שהצריפים הענקים, שייכים ל-UNRRA. לא ידענו בדיוק במה מדובר. הורו לנו לעמוד בשורה, ואז התחילו לחלק לנו שמיכה ו-2 חבילות של UNRRA , חבילה אחת של 5 קג. והשנייה של 3 קג. חבילות אלה הכילו קופסאות שימורים, סיגריות ושלל דברים אחרים. ברור שהדברים האלה מסוכנים מאוד לאנשים מורעבים, כפי שהינו. כשגמרו לחלק לנו את שתי הקופסאות, הודיעו לנו שיחלקו לנו, עוד חבילה אחת נוספת, של 3 קג. המשקל הכללי של כל המצרכים שקיבלנו, היה מעבר ל- 11 קילו. סחיבת משקל כזה, היה עבורנו כמעט בלתי אפשרי.
אנחנו היינו מורעבים. רבים מאתנו היו בתת תזונה קשה. לרוב שלדים. רבים התנפלו על המזון שהכיל קונסרבים ואכלו ללא מידה. בקופסאות ה-UNRRA שקיבלנו, לא היה לחם. בקושי הייתה קופסת ביסקוויטים אחת קטנה.
החבילות האלה גרמו למותם של רבים. מחלת הדיזנטריה, שלשולים, התפשטה במהירות. מוצר אחת בקופסה היה חיובי מאוד עבורנו, אלה היו קופסאות הסיגריות האמריקאיות שהיו בכל קופסת מזון. כיבדנו בסיגריה את חייל הורמכט, , ששמר עלינו עם רובה, ליד הדלת הפתוחה של הקרון.