מסירת אוסף דן הדני לידי הספרייה הלאומית.
מעשה מסירת האוסף היה מורכב מאוד. הנה הסיפור המלא כפי שהרגשתי.
חברת י.פ.פ.א. בע"מ, הקמתי בערך בשנת 1967. החברה פעלה עם צוות צלמים עד שנת 2000 כשאני בגיל מבוגר - בן 76 שנים. במשך השנים האלה לא רק יצרתי צילומים בעצמי או בעזרת צוות צלמים ששכרתי בתנאים סוציאליים מלאים. גם לא רק על ידי רכישת צילומים עם הזכויות היוצרים מלאים מצלמי עיתונות מקצועיים, אלה גם קיבלתי אוספים מצלמים פרטיים ומחנויות הצילום שונים שהכרתי.
בשנת 2000, התחלתי לבצע דיגיטציה של הנגטיבים שבאוסף שלי. מטרתי, היה לפתוח אתר בינלאומי בעזרת תוכנות מקצועיות ולספק צילומים לעיתונות העולמית ומוציאים לאור ספרות, שיצרתי קשר מקצועי במשך השנים וזקוקים לצילומים מישראל. אכן, אחרי שנתיים ימים, היה לי אתר, בנוי על תוכנות של חברת FOTOWARE הנורבגית, שרוב מערכות העיתונים העולמית משתמשת בא. באתר כבר היו 57,000 צילומים עם הסברים מלאים. לעתים, קיבלתי הזמנות לפי טופס שהכנתי באתר וכעבור דקות ספורות יוכלו להשתמש בצלמים שהזמינו באתר. בתקופה זו עברתי את השנה השמונים של חיי. ברצוני לציין שכל התוכנות בניתי בעצמי על בסיס השלד שהחברה מספקת בלבד. הייתי צריך לבנות את התוכנות ולהתאים אותו לצרכים שהצבתי.
בשביל האתר שרציתי להקים , הייתי חייב להשתמש במחשב מיוחד – הנקרא, סרוור (SERVER). הסרוור היה מוצב בחווה שמחזיקה מאות/אלפי מכשירים של חברות שונות. מידי יום, חייתי חייב לתחזק אותו וגם להוסיף צילומים חדשים להציג לעיתונות הבינלאומית החשובה שפיתחתי איתה קשר מסחרי טוב. אני מזכיר שוב, שגילי עבר את ה-80.
האמנתי שאוכל למכור את הארכיון בכסף רב. כי הוא היה מורכב ראשית לא רק מתשלילים/שקופיות. אז, הארכתי שבאוסף יש כמיליון פריטים. היום, אני מאריך את הכמות החומר ב-2 מיליון פריטים. בנוסף הארכיון כלל כ-200 קלסרים ובתוכם דוגמאות של כל סרט עם כתוביות והסברים. כלל פרטי פרטים על התוכן של כל סרט.
את משרד ה-י.פ.פ.א. בע"מ., סגרתי בשנת 2000. את כל האוסף העברתי למחסן השייך לדירה בה אני גר. אני תכננתי לסרוק כל נגטיבים ולהוסיף אותם לאתר הפעיל שהאכיל כ- 57000 פריטים. נכנסתי לאובססיה מטורפת. סרקתי תשלילים ושקופית 7 - 10 שעות מידי יום. אחרי 16 שנים הגעתי לכמות של כ- 400.000 פריטים. מדובר בסריקה מקצועית ברמה גבוהה, עם שיפור הצלום בפוטושופ.
לאכזבתי הגדולה, לא מצאתי קונה. ואני בינתיים עברתי את גיל ה-90. אני נכנסתי ללחץ בלתי נשלט. לא ידעתי מה לעשות. פחדתי שקיצי מתקרב והאוסף ייפול לידיים לא נכונות. החלטתי שאני משמיד את האוסף ע”י גריסה. עמדתי לקנות שתי מגרסות חזקות ולחתוך כל התשלילים והשקופיות לפרוסות קטנות. הייתי כבר בקשר עם החנות שמוכר המגרסות כאלה.
יום אחד כלתי מבקרת אותי והיא מספרת שמכירה משהיא שעבדה בעבר בספריה הלאומית. היא דיברה איתה וכך נוצר הקשר עם הספרייה הלאומית. כעבור שבועיים, שלושה, הגיעה לביתי, משאית ענקית עליה העמיסו את כל האוסף ונסעו לירושלים. הוקל לי.
לפי כך, האוסף שספרה הלאומית קיבלה ממני כלל:
אתר דיגיטאלי עם 57,000 פריטים - פעיל מסחרית.
כ- 400,000 תשלילם ש/ל וצבע סרוקים בין השנים 2000-2016.
אוסף של כ- 1 מיליון תשלילים עם 200 תיקים עם דוגמאות של התשלילים.
אוסף של שקופיות.